Vayedaber

Simple Havroutah

'Arakhine

Daf 24a

''וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ'' — הַחֲיֵיהוּ מֵעֶרְכֶּךָ.

Traduction

''But if he be too poor for your valuation'' (Leviticus 27:8). The word ''he'' [hu] is interpreted as a variation of havaya, existence or sustenance. In this manner the verse can be read as an instruction to the treasurer: Sustain him from that which he is obligated to pay for your valuation.

Rachi non traduit

גמ' הוא. דרשינן החייהו דהכי משמע הוא יהיה קיים מערכך:

אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכוּ'. מַאי טַעְמָא? ''הוּא מֵעֶרְכֶּךָ'', וְלֹא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מֵעֶרְכֶּךָ.

Traduction

The mishna teaches that food and garments are left for him, but not for his wife or his children. The Gemara asks: What is the reason? The verse states: ''If he be too poor for your valuation,'' which indicates that he must be sustained from your valuation, but his wife and his children are not sustained from your valuation.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיָה אִיכָּר, נוֹתֵן לוֹ צִמְדּוֹ. וְרַבָּנַן? הָנְהוּ לָאו כְּלֵי אוּמָּנוּת נִינְהוּ, אֶלָּא נְכָסִים נִינְהוּ.

Traduction

The mishna teaches: Rabbi Eliezer says that if he was a farmer, the treasurer gives him his pair of oxen; if he was a donkey driver, the treasurer gives him his donkey. The Gemara asks: And the Rabbis, why do they rule that these animals are repossessed? The Gemara responds: According to the Rabbis, these animals are not tools of his craft; rather, they are his property.

הָיָה לוֹ מִין אֶחָד. פְּשִׁיטָא! כִּי הֵיכִי דְּסַגִּי לֵיהּ עַד הַשְׁתָּא, הַשְׁתָּא נָמֵי סַגִּי לֵיהּ.

Traduction

The mishna teaches that if one had many tools of one type that he was allowed to keep and few tools of one other type, e.g., three adzes and one saw, the treasurer does not sell tools of the type of which there are many in order to purchase for him tools of the type of which he has few. The Gemara asks: Isn’t it obvious? Just as it was sufficient for him until now to work with one saw, now too a single saw should be sufficient for him.

מַהוּ דְּתֵימָא: עַד הָאִידָּנָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְאוֹשׁוֹלֵי הֲוָה מוֹשְׁלִי לֵיהּ, הַשְׁתָּא דְּלֵיכָּא דְּמֹשֵׁיל לֵיהּ — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara explains that the ruling is necessary lest you say that until now, when he was capable of lending one of his many adzes, if he required an additional saw someone would lend one to him, whereas now that his property has been repossessed there is no one who will lend such a tool to him, when he has nothing to offer in exchange. Consequently, the treasurer should not leave him with only one saw, but he should sell some of his adzes in order to purchase an additional saw. Therefore, the mishna teaches us that there is no concern that he might not be able to borrow a tool.

Rachi non traduit

עד האידנא דהוה ליה. מעצד יתירה לאשולי הוו מושלי ליה מגירות:

הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו מַעֲלִין לוֹ תְּפִילִּין. הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יֵימַר, אֲמַר לְהוּ: סַלִּיקוּ לֵיהּ תְּפִילִּין. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! ''הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו מַעֲלִין לוֹ תְּפִילָּיו''.

Traduction

§ The mishna teaches: With regard to one who consecrates all his property, the treasurer takes his phylacteries. The Gemara relates that there was a certain man who sold his property. He came before Rav Yeimar, who said to the members of the court: Remove his phylacteries from his head and his arm and give them to the buyer, as they are included in his property. The Gemara asks: What is this incident teaching us? It is an explicit ruling of the mishna: With regard to one who consecrates all his property, the treasurer takes his phylacteries.

Rachi non traduit

סליקו ליה תפילין. חלצו לו תפילין מראשו עד שיפדם בדמים:

מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם הוּא דְּסָבַר מִצְוָה קָא עָבֵידְנָא, אֲבָל לְעִנְיַן זַבּוֹנֵי — מִצְוָה דְּגוּפֵיהּ לָא (זבין) [מְזַבֵּין] אִינִישׁ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara explains: It is necessary, lest you say that it is only there, when one consecrates his property, that the halakha is that his phylacteries are taken, as he thinks to himself: I am performing a mitzva, and therefore he intended for his phylacteries to be included. But with regard to a sale, a person would not sell an item used for a mitzva that he performs with his body without explicitly stating so. The Gemara therefore teaches us by means of the above incident that phylacteries are included in the property of such a sale.

Rachi non traduit

מצוה קא עבידנא. דיהיבנא לבדק הבית הילכך אכל נכסיה הוה דעתיה:

מַתְנִי' אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ עַצְמוֹ, אֵין לוֹ בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא בִּכְסוּת בָּנָיו, וְלֹא בְּצֶבַע שֶׁצָּבַע לִשְׁמָן, וְלֹא בְּסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן.

Traduction

MISHNA: Both in the case of one who consecrates his property and the case of one who valuates himself, when the Temple treasurer repossesses his property he has the right to repossess neither the garment of his wife nor the garment of his children, nor the dyed garments that he dyed for their sake, even if they have yet to wear them, nor the new sandals that he purchased for their sake.

Rachi non traduit

מתני' אין לו לא בכסות אשתו. שאינו שלו:

לשמן. לשם אשתו ובניו:

סנדלים חדשים. רבותא קמ''ל [דאע''ג] דעדיין לא נעלום הרי הן בחזקתן משעת לקיחה:

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: עֲבָדִים נִמְכָּרִין בִּכְסוּתָן לְשֶׁבַח, שֶׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְּסוּת בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר מְשׁוּבָּח מָנֶה, וְכֵן פָּרָה אִם מַמְתִּינִין אוֹתָהּ לָאִיטְלֵיס מְשׁוּבַּחַת הִיא, וְכֵן מַרְגָּלִית אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לַכְּרַךְ מְשׁוּבַּחַת הִיא — אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ.

Traduction

Although the merchants said: Slaves are sold in their garments for profit, as if a fine garment worth thirty dinars would be purchased for him, his sale price appreciates by one hundred dinars; and likewise with regard to a cow, if one waits to sell it until the market [la’itlis] day, when demand is high, its sale price appreciates; and likewise with regard to a pearl, if one brings it to sell it in the city, where demand is high, its sale price appreciates; nevertheless, one does not make such a calculation in this case. Rather, the Temple treasury has the right to collect the item based only on its current location and its price at the present time.

Rachi non traduit

אע''פ שאמרו עבדים נמכרים [בכסותן] לשבח. דכסות יפה שלהן משבחת ומעלה דמיהן כגון גבי נכסי יתומים שאם תילקח לעבד כסות בשלשים דינר הוא משביח מנה על דמים שהוא שוה עכשיו:

לאיטליס. יום השוק:

לכרך. שדרך סוחרים לבא שם:

אין לו להקדש אלא מקומו. במרגלית:

ושעתו. בעבד ופרה שהמעריך עצמו ומך הוא ונידון בהשג יד ולפי מה שיש לו נותן להקדש והיה לו עבד הנישום עכשיו עשרים זוז אין אומרים רואין כאילו לוקחין לו כסות בשלשים זוז והוא משביח מנה ונמכר במאה ועשרים זוז ונמצאו דמי העבד תשעים זוז וכן יתן זה להקדש אלא לפי שעתו שמין אותו וכן פרה וכן מרגלית בכפר אין שמין אותה אלא לפי מקומה:

Tossefoth non traduit

אין להקדש אלא מקומו ושעתו. וא''ת אם כן למה צריך להמתין שום ההקדש ששים יום והרי בכל הני דהכא אין ממתינין אע''ג דהוי רווחא דהקדש ואין לומר דהכא מיירי בשהקדיש כל נכסיו ומשום הכי לא שייך הכרזה זה אינו דהא תניא בתוספתא דפרקין דאפילו לא הקדיש אלא מרגלית לבדה כך הדין דאין ממתינין וי''ל דהכא מיירי במטלטלין ואיתא (בהנושא) [בפ' אלמנה ניזונת] (כתובות דף ק:) דאין מכריזין על אלו שמא יגנבו אבל רישא דמתני' דמצריך הכרזה ששים יום מיירי בקרקעות:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא'' — שֶׁלֹּא יְשַׁהֶה מַרְגָּלִית לְקַלִּים, ''קֹדֶשׁ לַה''' — סְתָם הַהֶקְדֵּישׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת.

Traduction

GEMARA: With regard to the statement of the mishna that the Temple treasury has the right to collect the item based only on its current location and its present time, the Sages taught in a baraita: The verse states, with regard to the redemption of a consecrated item: ''And he shall give your valuation as of that day'' (Leviticus 27:23). The phrase ''as of that day'' indicates that he should not delay the sale of a pearl for the light ones, i.e., for poor people, in order that they should take it to the city to sell it. Rather, it is appraised according to its present location. The verse continues: ''As a holy thing unto the Lord,'' which teaches that unspecified vows of consecration, e.g., when one states: My property is consecrated, are given for Temple maintenance, rather than to the priests.

Rachi non traduit

גמ' שלא ישהה מרגלית לקלים. לאדם קל ועני שהעריך עצמו ויש לו מרגלית לא ישהנה לו גיזבר לומר העלה אותה לכרך ולפי אותן הדמים תן אלא לפי מה ששוה כאן שמין וזה משהה אותה וימכרנה כמה שירצה ולפי דמים ששמאוה יתן שהרי בזמן שהעריכו כהן לא היה לו יותר:

הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוּם הַיְּתוֹמִים.

Traduction

MISHNA: One may neither consecrate an ancestral field, i.e., a field that he inherited, less than two years before the Jubilee Year, nor may one redeem such a field less than one year after the Jubilee Year. When redeeming an ancestral field that has been consecrated, the sum paid to redeem the field is calculated based on the number of years remaining until the Jubilee Year. When performing this calculation, one does not count months of a partial year in order to lower the price to be paid to the Temple treasury; rather, he pays for the entire year. But the Temple treasury may count months in order to raise the price of redemption, as will be explained.

מַתְנִי' אֵין מַקְדִּישִׁין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, וְלֹא גּוֹאֲלִין אַחַר הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה אַחַת. אֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ, אֲבָל הֶקְדֵּשׁ מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that one may not consecrate an ancestral field less than two years before the Jubilee Year. And with regard to this, the Gemara raises a contradiction from the following baraita: One may consecrate an ancestral field both before the Jubilee Year and after the Jubilee Year. But during the Jubilee Year itself, one may not consecrate it, and if he nevertheless did consecrate it, it is not consecrated. Although consecration of an ancestral field is ineffective during the Jubilee Year, it is clear that such a field may be consecrated at any time prior to the start of the year.

Rachi non traduit

מתני' אין מקדישין. שדה אחוזה לפני היובל פחות משתי שנים דכתיב במקדיש שדה אחוזה על פי שנים הנותרות ואין שנים פחות משתים:

ולא גואלין אחר היובל פחות משנה. מפרש לה בגמרא רב לטעמיה ושמואל לטעמיה:

ואין מחשבין כו'. מפרש בגמרא:

אבל הקדש מחשב חדשים. כלומר ואם ריוח של הקדש הוא שנחשוב אותה יציאת חצי שנה שיצאה כי הא דמפרש לקמן דאקדשה בפלגא דארבעים ותמני דאי חשבת לההיא יציאה הוה ליה פחות משתי שנים לפני היובל ולא מיפרקא בגירוע אלא בחמשין ואי לא חשבת אותן חדשים שיצאו ה''ל שתי שנים לפני היובל ואיכא פסידא דהקדש דלא שקיל אלא שני סלעים ושני פונדיונין הכא ודאי מחשבין אותה ביציאה גמורה:

Tossefoth non traduit

אין מקדישין כו':

גְּמָ' וּרְמִינְהוּ: מַקְדִּישִׁין בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל, וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ לֹא יַקְדִּישׁ, וְאִם הִקְדִּישׁ אֵינָהּ קְדוֹשָׁה!

Traduction

In response, Rav and Shmuel both say: The mishna means that one may not consecrate an ancestral field for it to be redeemed with a deduction, i.e., such that the redemption price will be reduced to reflect the number of years remaining until the Jubilee Year, less than two years before the Jubilee Year. If such a field is consecrated less than two years before the Jubilee, it is redeemed according to its full valuation, as though it had been consecrated and redeemed immediately after the Jubilee. And since one may not consecrate an ancestral field for it to be redeemed with a deduction less than two years before the Jubilee, the mishna teaches that a person should be concerned about his property, and should therefore not consecrate an ancestral field less than two years before the Jubilee.

Rachi non traduit

גמ' ורמינהו מקדישין בין לפני היובל. דמשמע אפילו פחות מב' שנים:

רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵין מַקְדִּישִׁין לִיגָּאֵל בְּגֵירוּעַ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, וְכֵיוָן דְּאֵין מַקְדִּישִׁין לִיגָּאֵל בְּגֵירוּעַ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים — יְהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו וְאַל יַקְדִּישׁ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים.

Traduction

§ It was stated: With regard to one who consecrates his field during the Jubilee Year itself, Rav says: It is consecrated, and if he wishes to redeem it he gives the full valuation of fifty sela, i.e., fifty silver biblical shekels, per unit of area required for sowing one kor of seed [beit kor], and Shmuel says: It is not consecrated at all, and therefore it is not redeemed for any sum.

Rachi non traduit

רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מקדישין לגאול בגירוע פחות מב' שנים. המקדיש שדה אחוזה בשנה ראשונה של יובל ובא לגואלה נותן בבית כור נ' סלעים כדכתיב זרע חומר שעורים ואם הקדישה עשר שנים או עשרים לאחר היובל מחשבין השנים הנותרות עד היובל הבא ונותן סלע ופונדיון לכל שנה כדכתיב (ויקרא כ''ז:י''ח) ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחשב לו וגו' ונגרע מערכך והיינו גירוע שאינו נותן חמשים סלעים והמקדיש שתי שנים לפני היובל פודה אותה בשני סלעים ושני פונדיונין כדכתיב על פי השנים הנותרות. וכן עולה החשבון של גאולת שדה אחוזה לכל שנה סלע ופונדיון שהרי אם הקדישה בשנה ראשונה שלאחר היובל היה פודה בחמשים שקל כדכתיב אם משנת היובל יקדיש שדהו וגו' משנת ולא שנת יובל בכלל אלמא בשנה שלאחר היובל קאי קרא וקאמר יתן חמשים צא לתשעה ומ' שנים הבאים עד יובל הבא תשע וארבעים סלעים נמצא סלע יותר על סלע לכל שנה חלקיהו לפונדיונין דבסלע יש מ''ח פונדיונין הרי לכל שנה סלע ופונדיון פחות פונדיון הילכך המקדיש שדהו לאחר היובל שתים או שלש שנים נותן לכל שנה עד היובל סלע ופונדיון. ואף על פי שכשתחשוב סלע ופונדיון למ''ט שנים תמצא חמשים סלע ופונדיון כגון מ''ט סלעים ומ''ט פונדיונין והסלע אינו אלא מ''ח פונדיונין הא פרכינן ליה בבכורות בפרק יש בכור לנחלה (דף נ.) פונדיון זה מה טיבו קולבון לפרוטרוט. וקאמרי רב ושמואל דהמקדיש פחות משתי שנים לפני היובל אין כאן דין גירוע ואם בא לגאלה נותן נ' סלעים דגבי גירוע כתיב (ויקרא כ''ז:י''ח) על פי השנים הנותרות ונגרע ומיעוט שנים שתים ועצה טובה קמשמע לן מתני' שיהא אדם חס על נכסיו ולא יפדה פחות משתי שנים שלא יפסיד מ''ח סלעים:

Tossefoth non traduit

רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מקדישין ליגאל. לפדות פחות משתי סלעים וב' פונדיון (יפים) שהרי אם גאלו הוא או אחר באחד משני היובל בין בכ' בין בל' או באחד מכל שני היובל הוא נגאל לפי השנים הנותרות עד יובל סלע ופונדיון לכל שנה ושנה מ''ט סלעים למ''ט שנים פש לך סלע דהוא מ''ח פונדיון וזהו פונדיון שמביא לקלבון כדאיתא בבכורות (דף נ.) אבל אם הוא גואל בפחות משתי שנים לפני היובל אינו מגרע כלום אלא גואל כור זרע בחמשים סלעים שלימים כדכתיב (ויקרא כ''ז:
י''ח) וחשב לו את הכסף על פי שנים הנותרות עד שנת היובל ונגרע מערכך ומיעוט שנים שתים אבל משתי שנים אין לו גירוע לפיכך בא התנא לאשמועינן שיהא אדם חס על נכסיו ואל יקדיש פחות משתי שנים לפני היובל שלא יצטרך לגאול בלא גירוע אלא נותן חמשים סלעים שלימים וא''ת ניתני נמי אין מקדישין שנה ראשונה של יובל כדי שיהא חס על נכסיו דאז נמי גואל בלא גירוע ויש לומר דזה לא הוצרך לומר דיודע המקדיש שאם גואל יגאל בלא גירוע וקביל עילויה שהרי היא עולה חמשים סלעים למ''ט שנים חשבון סלע ופונדיון לשנה אבל כאן השמיענו לפי שאין עד היובל כ''א שנה לפיכך (לא הזהיר) השמיענו התנא שיהא חס על נכסיו ואל יקדיש שאם יגאל פחות משתי שנים דאז הוא לפני היובל אין לו גירוע ועוד יש לומר דלפיכך לא תנא נמי אין מקדישין שנה ראשונה של יובל לפי שיכול להמתין עד ג' שנים לפני היובל ואז לא יהא צריך ליתן כי אם שלש סלעים ושלש פונדיונין לפיכך לא הזהיר התנא אלא בפחות משתי שנים דאז הוא צריך ליתן חמשים סלעים שלימים ואם המתין עד היובל לא יחזור עוד לידו וא''ת מאי קמ''ל הא (קתני) מתניתין דמקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל וי''ל דהכי פי' דאע''ג דאין השנה מתחיל אלא בראש השנה מ''מ יובל אינו מתחיל עד יום כפורים בין לאחר יובל זה אחר ראש השנה של סוף שנת היובל לא נאמר ששנת יובל (מערכך) עד יום הכפורים:

אִיתְּמַר: הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ, רַב אָמַר: קְדוֹשָׁה, וְנוֹתֵן חֲמִשִּׁים, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ קְדוֹשָׁה כָּל עִיקָּר.

Traduction

Rav Yosef objects to this: Granted, with regard to the sale of an ancestral field during the Jubilee Year, it is logical that Shmuel disagrees with Rav and maintains that such a sale is invalid, as one can say the following a fortiori inference: And if a field that was already sold before the Jubilee Year leaves the possession of the buyer and returns to the original owner now in the Jubilee Year, then with regard to a field that has not been sold, is it not logical to conclude that it cannot be sold during the Jubilee Year?

מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא לְעִנְיַן מְכִירָה, דִּפְלִיג שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ דְּרַב, אִיכָּא לְמֵימַר קַל וָחוֹמֶר — וּמָה מְכוּרָה כְּבָר יוֹצְאָה עַכְשָׁיו, שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?

Traduction

But here, with regard to the consecration of a field during the Jubilee Year, can one say such an a fortiori inference? But didn’t we learn in a mishna (25b): If one consecrated his ancestral field and the Jubilee Year arrived and it was not redeemed by the owner, the priests enter into the field and give its redemption payment to the Temple treasury; this is the statement of Rabbi Yehuda? Since a field that was consecrated before the Jubilee Year does not return to its original owner without redemption, one cannot infer that if one consecrates his field during the Jubilee Year itself, it returns to him without redemption.

Rachi non traduit

בשלמא לענין. מוכר שדהו בשנת היובל עצמה פליג שמואל עליה דרב לקמן בפרק המוכר (ערכין דף כט:) משום דאיכא למימר ק''ו:

אֶלָּא הָכָא, מִי אִיכָּא לְמֵימַר קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תְּנַן: הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה — כֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְנוֹתְנִין דָּמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

The Gemara answers: Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says that the priests enter into the field, but they do not give its redemption value to the Temple treasury. According to this opinion, a field consecrated before the Jubilee Year leaves the possession of the Temple treasury without redemption during the Jubilee Year, and therefore by a fortiori inference, if it was consecrated during the Jubilee Year, it does not require redemption.

Rachi non traduit

מי איכא למימר ק''ו. הרי אותן הקדושות כבר אין יוצאין מיד הקדש ביובל בלא פדיון דהא תנן (לקמן ערכין דף כה:) הגיע יובל ולא נגאלה כהנים נכנסין לתוכה ונותנין דמיה להקדש בדק הבית:

שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: ''נִכְנָסִין וְלֹא נוֹתְנִין''.

Traduction

Rachi non traduit

כר''ש ס''ל. הילכך איכא למימר ק''ו קדושה כבר יוצאה עכשיו אינה קדושה אינו דין שלא תקדש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source